את יושבת מול המחשב. הפוסט של השבוע כבר מוכן ומתוזמן, ופתאום נדמה שהמדינה כולה נעצרת.
אירוע ביטחוני. אזעקות. חדשות קשות.
ואת שואלת את עצמך: האם להשאיר את הפוסט? למחוק אותו? לדחות? ומה בכלל נכון לומר ברגע כזה, אם בכלל צריך לומר משהו?
בישראל של השנים האחרונות זו כבר לא שאלה תאורטית. בעלות עסקים נדרשות להתמודד איתה שוב ושוב, לעיתים ללא כל הכנה מוקדמת.
האמת היא שאין תשובה אחת שמתאימה לכל עסק ולכל אירוע. אבל יש כמה עקרונות שיכולים לעזור לך לקבל החלטה רגישה ושקולה, במקום להגיב מתוך לחץ.
לפני הכול: לעצור ולבדוק
כשמתרחש אירוע חריג, הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא לבדוק אילו תכנים מתוזמנים לעלות.
פוסט קליל, בדיחה, מבצע או תוכן חגיגי שנכתבו כמה ימים קודם עלולים להיראות מנותקים לחלוטין ממה שמתרחש באותו הרגע.
זה לא אומר שכל פרסום חייב לרדת באופן אוטומטי. הודעה על שינוי בשעות הפעילות, ביטול פגישות, שירות חיוני או מידע שיכול לעזור ללקוחות עשויים דווקא להיות חשובים.
המטרה היא לא להיעלם מיד, אלא לוודא שהתוכן מתאים למציאות הנוכחית.
מותר לשתוק בלי להיעלם
שקט ברשתות לא מעיד על חוסר אכפתיות. לפעמים הוא פשוט מעיד על רגישות.
את לא חייבת לפרסם הודעה ביום הראשון, וגם לא להעלות מסר רק מפני שנדמה לך שכל שאר העסקים עושים זאת.
לא לכל עסק יש מה לומר בכל אירוע, ולא כל תגובה חייבת להפוך לפוסט מעוצב. לפעמים נכון יותר לעצור, לעכל ולחזור לפעילות כשמרגיש מתאים.
בחרת לפרסם? השאירי את המכירה בצד
אם את מחליטה להעלות תוכן, כדאי שבשלב הראשון הוא יהיה אנושי ולא מכירתי.
אפשר לפרסם הודעה קצרה וכנה, לעדכן על פעילות העסק, להביע דאגה או פשוט לומר שאת כאן עבור הלקוחות שלך.
אין צורך בלוגו בולט, במסר שיווקי מתוחכם או בקריאה לרכישה. ברגעים כאלה, כמה מילים פשוטות ואמיתיות יכולות לומר הרבה יותר מקמפיין שלם.
כדאי גם להיזהר משיתוף שמועות, צילומים או מידע שלא הגיע ממקור מוסמך. הרצון לעזור מובן, אבל הפצת מידע לא בדוק עלולה דווקא להגביר את הלחץ והבלבול.
רגישות אינה מחייבת לעצור את העסק לתמיד
חשוב לומר גם את הצד השני: עסקים צריכים להמשיך להתקיים, ומותר לך להמשיך לעבוד, לתת שירות ולהתפרנס גם בתקופות מורכבות.
אין צורך להרגיש אשמה על כך שאת חוזרת לפרסם. השאלה היא לא רק האם לפרסם, אלא מתי לחזור, באיזה קצב ואיזה תוכן מתאים לאותו שלב.
אפשר לחזור בהדרגה. להתחיל בתוכן מקצועי או שימושי, לעדכן על הפעילות ורק בהמשך לחזור לפרסומים מכירתיים או קלילים יותר.
גם אני נאלצתי לקבל את ההחלטה הזאת
היו תקופות שבהן בחרתי להוריד את כל התכנים המתוזמנים למשך כמה ימים ואפילו לשבוע.
לא עשיתי זאת כחלק מאסטרטגיה שיווקית, אלא משום שזה היה הדבר שהרגיש לי נכון באותו הזמן.
לאחר מכן, לקוחות כתבו לי שדווקא העצירה הזאת גרמה להן להרגיש שיש אישה אמיתית ורגישה מאחורי העסק.
זו לא בהכרח הבחירה הנכונה לכל אחת, אבל היא הזכירה לי שגם הדרך שבה עסק בוחר לעצור, לשתוק או לחזור לפעילות היא חלק מהתקשורת שלו עם הקהל.
תני למציאות להוביל, לא ללוח התוכן
השאלה היא לא האם תמיד צריך לפרסם או תמיד צריך לעצור.
השאלה היא האם התוכן שעומד לעלות מתאים למה שמתרחש עכשיו, לקהל שלך ולערכים שעליהם בנוי העסק שלך.
ברגעים כאלה, עצרי לרגע, נשמי ושאלי את עצמך:
האם התוכן הזה מכבד את המציאות הנוכחית?
האם הוא מועיל, נחוץ או רגיש?
האם הייתי מרגישה בנוח לראות עסק אחר מפרסם אותו עכשיו?
אם התשובה עדיין אינה ברורה, כנראה שמותר לחכות עוד קצת. לפעמים גם ההחלטה לא לפרסם היא החלטה שיווקית נכונה.
